בנם של שרה וציון. נולד ביום כ"ה בתמוז תשמ"ח (10.7.1988) בדימונה. ילד שלישי במשפחה, אח קטן ליניב ושי, אח גדול לאורטל, נדיר ונופר.

רונן גדל והתחנך בדימונה, למד בבית הספר היסודי "רביבים" (כיום – בית הספר "יצחק רבין") ובתיכון "דרכא ליהמן דימונה".

ילד מקסים, בעל לב ענק ומלא בנתינה, שאהב לעזור לשכנים, לחברים, לבני המשפחה ולכל מי שנקרה בדרכו. מגיל צעיר גילה אחריות רבה, תמך בבני המשפחה, עזר רבות במטלות הבית ובשמירה על אחיו הקטנים, פינק אותם ודאג שלא יחסר להם דבר.

מדי יום, עם סיום הלימודים, נהג להגיע לבית הספר שבו עבדה אימו כמנקה ולעזור לה בעבודתה.

רונן הרבה לעשות עבור אחרים ועשה זאת מכל הלב. דרכיו היו דרכי שלום, הוא בלט בנימוסיו ובנועם הליכותיו, לא התחצף ולא רב עם אף אדם. גם כשלצידו התעוררו מריבות, למשל בין אחיו, דיבר רונן עם הצדדים בסבלנות רבה, פייס אותם וגישר על המחלוקות.

ב-6 ביולי 2007 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הלוגיסטיקה כנהג. הוא אהב את השירות, אף פעם לא התלונן או התפנק ובתפקודו גילה, כמו בכל דבר שעשה, חריצות ומסירות רבה.

במהלך שירותו הצבאי איבד רונן את אביו, שהלך לעולמו בסוף 2008.

כחצי שנה לאחר מכן, נפל רונן.

סמל רונן צריקר נפל בעת שירותו ביום י' באייר תשס"ט (4.5.2009). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה. הותיר אחריו אם, שלושה אחים ושתי אחיות.

אחותו הקטנה, נופר, כתבה: "מלאך אמיתי, אהוב על כולם. נוח על משכבך בשלום, בליבנו תמיד, לעד".

חברו, אילן, כתב: "רונן, אח יקר, אתה אצלי בלב לנצח. החיוך שלך, החוויות, הנתינה שלך, החיבוק, הצחוק שלך, הלב הענק והטהור. עוצם את העיניים, סופר עד שלושים, מחפש אותך כמו ששיחקנו פעם... אוהב אותך לעד".

רונן מונצח באנדרטה לחללי חיל הלוגיסטיקה בתל חדיד.